החלטה בתיק סע"ש 9552-07-12

1.         בפני בקשת התובע להורות על גילוי מסמכים אשר מצויים אצל חברת מטיילי אברהם ומשרד הביטחון (להלן: " צדדי ג'").

2.         המסמכים אותם מבקש התובע לגלות הינם נספחים להסכם שנכרת בין צדדי ג' (להלן: " הנספחים להסכם"), וכוללים בין היתר לטענת התובע : דוחות ממוחשבים של נסיעות, דוחות לווינים ממוחשבים, תעודות משלוח, ודוחות GPS.

3.         לטענת התובע, הנספחים להסכם רלוונטים להוכחת היקף עבודתו, מאחר ועבודתו בפועל הייתה בחברת מטיילי אברהם, על אף שהנפקת תלושי השכר הונפקו לו על ידי הנתבעת.

4.         התובע טוען כי מעיון בהסכם שנכרת בין צדדי ג', ניתן להתרשם וללמוד על מתכונת עבודה קבועה בה מועסקים עובדים בנתבעת ובחברת מטיילי אברהם, דבר אשר עשוי לסייע לו בהוכחת תביעתו.

5.         הנתבעת מתנגדת לבקשת התובע וטוענת כי בית הדין נעדר סמכות להורות על צו לגילוי מסמכים לצדדי ג', הגם שאין בהם רלבנטיות להליך זה.

6.         עוד טוענת הנתבעת כי אין מחלוקת כי התובע עבד בנתבעת במתכונת עבודה קבועה, ואף עניין זה הובהר בדיון המקדמי.

            דיון והכרעה

7.         הוראות תקנה 46 לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי-דין) התשנ"ב - 1991 קובעות כי:

"(א)    בית-הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל-דין, אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך, כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות.

            ...

(ג)       בהחליטו בבקשה כאמור בתקנה משנה (א) או (ב), ישקול בית-הדין או הרשם, כל הצעה שתבוא מצד בעל-דין, למסור פרטים או להורדות בעובדות או להראות או להמציא מסמכים".

            תקנה 46 הנ"ל, מהווה מקור סמכות ליתן צו למתן פרטים נוספים ולגילוי או לעיון במסמכים על מנת לאפשר דיון יעיל.

8.         השיקול המרכזי במתן צו לגילוי מסמכים הינו שאלת הרלוונטיות של המסמכים שגילויים מבוקש, כאשר יש בגילוי, כדי לסייע לדיון יעיל או לחסכון בהוצאות.

9.         בעניין הגדרת הרלבנטיות של המסמכים לצורך גילוי מסמכים נפסק כי "...הרלבנטיות של מסמך לענין גילוי רחבה יותר משאלת קבילותו במשפט. הרלבנטיות לצרכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים ומסמך שיש בו כדי לסייע לקו החקירה הוא רלבנטי. לעומת זאת מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה וכל כולו לא בא אלא "לדוג" בענינו של בעל דין אין לגלותו..." (ראה ברע"א 6546/94 בנק איגוד נגד אזולאי, פד"י מט (4) 54)).

10.       במסגרת בחינת האינטרסים של הצדדים, על בית-הדין לאזן בין הצורך בגילוי האמת מחד, לבין ההכבדה אשר היענות לבקשה תטיל על המשיבים, אגב בדיקת הרלוונטיות של הפרטים והמסמכים המבוקשים (ע"א 3576/94 השקמה הוצאה לאור נ' רום, פ"ד מח (4) 388).          

11.       לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

12.       לא מצאתי בנימוקי הבקשה טעמים אשר יש בהם בכדי להצביע על הרלבטיות של המסמכים להבהרת המחלוקת בתיק, ובמיוחד לנוכח העובדה כי אין מחלוקת כי התובע הועסק במתכונת עבודה קבועה.

13.       מהאמור בבקשה לא ברור כלל כי הנספחים להסכם בהם מבקש התובע לעיין, יסייעו להתייעלות הדיון, ויתרמו להבהרת יריעת המחלוקת בתיק.

14.       מכלל האמור, הבקשה נדחית.